בשבועות האחרונים התקבלו ב'סביבתית' דיווחים רבים על פליטות של מזהמים מארובות של אניות הנכנסות לנמל חיפה. פליטות אלו מתאפיינות בפלומה ארוכה וסמיכה של עשן שחור, המעיד על ריכוז חלקיקים גבוה, ריכוזים גבוהים של תחמוצת גופרית (SO2), פיח ומתכות כבדות.
מפרץ חיפה, שכידוע סובל מבעיות זיהום אוויר משמעותיות, "סופג" את הרעלים הללו ואלו- ביחד עם השאר, פוגעים בבריאותם של תושבי נפת חיפה שכידוע, מובילה בתחלואת הסרטן, מחלות הלב, מחלות ריאה ונשימה, מחלות ניורולוגיות לרבות אירועים מוחיים ועוד.
לחומרים הנפלטים לאוויר, משמעות חמורה על בריאות התושבים, ארגון הבריאות העולמי דרג חלק מהחומרים הנפלטים כחומרים מסרטנים וודאיים, ומפרץ חיפה אינו יכול להרשות זאת לעצמו.
מפרץ חיפה רווי בתעשיה מזהמת, סובל מבעיות זיהום מתחבורה יבשתית, נכון לשנת 2015 גובה זיהום האוויר בכל שנה כ 1,000 בני אדם נוספים מתים ממחלות אלו, אשר זוהו לרוב הדעות כקשורות לפעילות התעשיה במפרץ.
צוות 'סביבתית' בשיתוף עמותת 'צלול', 'מגמה ירוקה' ו'הקואליציה לבריאות הציבור', פנו למשרד להגנת הסביבה והרספ"ן בדרישה לבצע צעדי אכיפה אקטיביים כנגד מקורות הזיהום.
המשרד להגנת הסביבה "גלגל" את האחריות לרשות הספנות והנמלים (רספ"ן), ואלו מסתבר, אינם יכולים לבצע כלל צעדי אכיפה כנגד המזהמים מאחר והנספח השישי לאמנת "מרפול" (marpol 1973), עליה חתומה ישראל משנת 1983, ואשר התקבלה החלטת ממשלה בשנת 2005 ליישמו, טרם אושרר ועבר את כלל שלבי החקיקה הנדרשים.
האבסורד הוא שלכלי שיט המשייטים לאורכה של מדינת ישראל, מול חופי תל אביב, ואלו העוגנות בנמל אשדוד או אילת, מותר לזהם לנו את האוויר, וזאת מבלי שיהיה ניתן לבצע נגדם הליכי אכיפה כלשהם.
ברקע, תוכנית הקמת "נמל המפרץ", אשר מכונה בפי פעילי הסביבה "נמל הדלקים" שכן, אחד מייעודי הנמל לטענת ארגוני הסביבה הפעילים במפרץ הנו להוות מוקד לייצוא הדלקים אשר יופקו בבתי הזיקוק ובמתחם קרקעות הצפון.
לטענת משרדי הממשלה, נמל זה, אשר נבנה בימים אלו ממש אמור לשמש כצינור מרכזי להובלת מטענים בדומה לנמלים המסחריים הגדולים בעולם, דבר אשר עלול להעלות את כמות האניות אשר יעגנו לחופה של מדינת ישראל בעשרות, אם לא מאות אחוזים.
בשנת 2014 פרסמה 'הקואליציה לבריאות הציבור' סקר "היבטי זיהום אוויר בנמל חיפה" אשר הוכן על ידי אבי מושל.
בסקר נמצא כי האניות הגדולות בנמל חיפה פולטות כ-2,000 טונות של תחמוצות גופרית בשנה, ועוד עשרות קילוגרמים של מתכות רעילות כגון כרום, קדמיום, כספית, ארסן ועוד.
כאמור החלטת ממשלה בשם "תוכנית לאומית לצמצום זיהום אוויר והפחתת סיכונים סביבתיים באזור מפרץ חיפה", מ-6 בספטמבר 2005 קובעת שעל משרד התחבורה בהתייעצות עם המשרד להגנת הסביבה לקבוע בתקנות חובות על הפעלת כלי שיט, בהתאם לאמור בנספח השישי לאמנה הבינלאומית למניעת זיהום ים מכלי שיט (1973) וכי התקנות יועברו לאישור הכנסת עד ליום 31 לדצמבר 2017.
ראוי להזכיר כי מדינת ישראל כאמור הצטרפה לאמנת מרפול כבר לפני כ- 34 שנים, את הנספח השישי אשררה הכנסת ב 1997 והוא נכנס לתוקף בשנת 2005, יוצא אפוא כי מדינת ישראל מפרה התחייבותה על פי האמנה, ומעכבת את יישומה מזה כ 12 שנים.
פליטות אלו לא מזהמות אך ורק את האוויר, חלקן שוקעות בים ומזהמות את מי הים ואת הדגה, שחלקה נצרכת במדינת ישראל כאוכל כמעט בכל בית.
לא פורסם האם קיימת התקדמות כלשהי בחקיקה הנחוצה לאשרור הנספח, ולכן לא ברור מה משרדי הממשלה עושים בנידון, שהרי הליך התקנת התקנות אורך זמן גם כן, וככל הנראה החלטת הממשלה לא תיושם עד תאריך היעד שהוצב.
כמובן שאנו, האזרחים, משלמים את מחיר העיכוב בחקיקה בבריאותנו, ודומה שמשרדי הממשלה, ומשרד התחבורה בראשות השר ישראל כץ בראשו אינם ממהרים ליישם את האמנה בטרם יגדיל את נפח האניות העתידות לעגון במפרץ חיפה.
צוות 'סביבתית' ועמותת 'צלול' פנו לשר התחבורה בדרישה לזרז את הליכי החקיקה הנדרשים ליישומה של אמנת מרפול.
בנוסף, דר' יובל ארבל מעמותת צלול פנה לרב החובל יגאל מאור– מנהל הרספ"ן, בדרישה לקדם את צעדי החקיקה הנדרשים.
סייעו בהכנה: תומר חזן (צוות 'סביבתית'), דר' יובל ארבל (עמותת 'צלול').
מפתח אפליקצית "סביבתית", מנהל מחלקת הפיתוח ב"מרכז לתלונות סביבה של הציבור במפרץ חיפה".
סביבתית- דיווח מפגעי סביבה. 
כתיבת תגובה